רימרקטינג וריטרגטינג- מה ההבדל בינהם ולמה הם טובים?

לאחרונה גיליתי שרימרקטינג וריטרגטינג הם מסוג המונחים הדיגיטליים שבעלי עסקים שומעים הרבה פעמים, אולי אפילו מבינים בערך במה מדובר אבל בכל זאת מתעלמים מהם באלגנטיות וזו אחת הטעויות הגדולות בשיווק דיגיטלי.
לטובת מי שלא מכירה את המונחים אציג את הסיטואציה הבאה:
את גולשת באתר מסוים, נניח כדי לחפש טיסות לפריז. ביום למחרת, ובמשך שבועיים נוספים אחר כך, את לא מפסיקה לראות פרסומות לחופשה בעיר האורות בכ-ל מקום ברשת ושואלת את עצמך: הם עוקבים אחרי?
התשובה היא כן ולזה בדיוק קוראים רימרקטינג או ריטרגטינג.

מה ההבדל בין רימרקטינג לריטרגטינג?

אני אתחיל ואומר שעל אף שמדובר בשני מונחים נפרדים ברב המקרים כשמישהו מסביבכם יאמר "עשיתי רימרקטינג" או "עשיתי ריטרגטינג" הוא יתכוון לאותו הדבר. בתחילת הדרך לשני המונחים היו משמעויות שונות:

רימרקטינג– marketing= שיוווק, re= מחדש. כלומר, שיווק מחדש.
איסוף מידע על משתמשים במטרה לשווק להם בהמשך באמצעים אחרים. בתחילת הדרך הכוונה הייתה בעיקר בפרסום מחדש באמצעות הדואר(!) או מיילים.

ריטרגטינג– targeting= מיקוד, re= מחדש. כלומר, מיקוד מחדש.
הכוונה היא לפרסום מודעות למשתמשים שכבר היו מעורבים בתכנים שלך בעבר ו"נצבעו" או "סומנו" באמצעות קטע קוד (cookie) שתול באתר.

ואז באו גוגל והחליטו שהם הולכים לקרוא למערכת הריטרגטינג שלהם- רימרקטינג וטרפו את כל הקלפים כך שהיום אין ממש הבדל בין המונחים ואפשר להשתמש באחד מהם או בשניהם לסירוגין וכולם יבינו על מה את מדברת. למעשה מעכשיו אני אשתמש רק במונח רימרקטינג (ואתכוון לשניהם בו זמנית).

למה זה חשוב לי?

אם יצא לך לשמוע על משפך השיווק (מכירים, זוכרים, חושקים, קונים) וגם אם לא, את וודאי מבינה שלמכור או להציע הצעה למישהו שלא שמע עליך מעולם זו משימה כמעט בלתי אפשרית. לפני שאנחנו מבצעים עסקה עם מישהו הוא חייב לרכוש את אמוננו. אנחנו חייבים לחשוב עליו או על המוצר דברים טובים (או לפחות לא ממש רעים), צריכים לרצות את המוצר מאוד ורק לבסוף לבצע את הקנייה. התהליך הזה עשוי לעיתים לקחת הרבה מאוד זמן.
ברימרקטינג אנחנו בעצם לא מתחילים את תהליך השיווק מחדש אלא ממשיכים אותו באותה הנקודה ממנו הוא הופסק. כמה אופציות נפוצות לבצע באמצעותן רימרקטינג:

אופציה א': אם נכנסת לפוסט שלי שמדבר על רימרקטינג כנראה שהתוכן שלו מעניין אותך. עם כניסתך את מצטרפת לרשימת הגולשים בעמוד וברגע שאשיק את סדנת ה"רימרקטינג מתקדם" (לא באמת!) את תהיי קהל נהדר לפרסם לו כי אני יודעת שהנושא מעניין אותך.

אופציה ב': אם נכנסת לאתר כלשהו, לעמוד שמציע נעליים סגולות, ולא קנית אותם, ככל הנראה זה הטעם שלך אבל כרגע:
א. אין בינך לבין המוכר מספיק אמון
ב. לא השתכנעת שסגול זה הצבע שלך
ג. הן היו יקרות לך כרגע
ד. לא היה לך זמן לסיים את תהליך הקנייה
באמצעות הרימרקטינג אני אוכל לחזור ולפרסם לך שוב את הנעליים ולרכוש עוד קצת את אמונך ("הי! מותג מוכר מציץ אלי בזוית העין"), להציע לך צבע שונה או אפילו הנחה על הדגם עליו ויתרת.

עד עכשיו דיברתי על רימרקטינג שעושים לך בתור לקוחה, אם את חושבת בטעות שהיכולת לעשות רימרקטינג שמורה לחברות ענק, אני חייבת להעמיד אותך על טעותך. היא זמינה לכולם.

איך זה בעצם עובד?

כשאת נכנסת לאתר כלשהו נשתלת אצלך במחשב עוגייה cookie שמשמשת למעקב ואגירת מידע עליך באתר האינטרנט הספציפי ויכולה למשל לשמור העדפות שלך למוצר או עמוד מסוים שהתעניינת בו. באמצעות העוגייה הזו בעלי האתר יכולים להמשיך ולעקוב אחריך ולהציג לך פרסומות בכל מקום בו יש להם גישה אליך: אתרים אחרים, אפליקציות, רשתות חברתיות ועוד. מה שנקרא- נגעת, נסעת!
איך את שותלת את העוגייה הזו? לכל כלי שיווקי יש את השיטה (הפשוטה) שלו. כדי להמשיך ולפרסם לקהל שלך בגוגל יש צורך לעשות שינוי קטן בקוד של גוגל אנליטיקס וכדי להמשיך ולפרסם לקהל שלך בפייסבוק נדרש לשתול באתר את הפיקסל של פייסבוק עליו ארחיב בפסקה הבאה.

 

על הפיקסל שמעת?

הפיקסל של פייסבוק הוא קטע קוד שנשתל באתרי האינטרנט או עמודי הנחיתה שלנו ואוסף את הקהלים שנכנסים אליהם. אל אוסף הקהלים הזה אנחנו יכולים לחזור לאחר מכן שוב ושוב בתוך הפייסבוק עצמו וברשתות הקשורות אליו דוגמת האינסטגרם. היתרון הגדול של פייסבוק הוא היכולת לסנן ולדייק את הקהל הזה באמצעות מאפיינים מסויימים (דמוגרפיים, תחומי עניין, פעולות מסויימות ועוד). נוכל למשל לקחת את הקהל שביקר בעמוד מסוים ולסנן ממנו את מי שחוגג יום הולדת בחודש הקרוב- זה משדרג לגמרי את איכות הקהל שלנו ומשנה את חוקי המשחק.

חשוב לי להדגיש שהפרטים האישיים של הקהלים חסויים ושמורים בשרתים של פייסבוק וגוגל, אנחנו יכולים לפרסם לקהל בפלטפורמות האלה אך לא יכולים (לפחות לא באופן חוקי) ליצא את הרשימות החוצה.

אבל אין לי אתר אינטרנט או דף נחיתה?

אל דאגה, עמוד פייסבוק יש לך?
בשנה האחרונה פתחה פייסבוק את האפשרות ליצור קהלים שהיו מעורבים עם התכנים שלנו בעמודים העסקיים. אם בעבר היה אפשר לפרסם רק למי שעשה לייק לעמוד שלנו (גם סוג של רימרקטינג), היום אפשר לחזור ולפרסם למגוון עצום של קהלים שהיו איתנו באינטרקציה בפייסבוק:

• מי שהיה באינטרקציה כלשהי עם העמוד העסקי שלי (לפי פילוח של: היה בעמוד ולא השאיר סימן, היה מעורב במודעה או תכנים שפרסמתי בתקופת זמן מוגדרת, שלח לי הודעה ועוד…)
• לרשימת הלקוחות/ לקוחות פוטנציאלים שלי (בהתבסס על מייל או מספר טלפון)
• למבקרים באתר, בלוג או עמוד נחיתה (כבר אמרנו)
• למי שהוריד את האפליקציה שלי (אם יש לי כזו)
• למי שצפה בסרטונים שהעלתי (ועוד על פי פילוח של זמן: אנשים שצפו מעל 3 שניות, מעל 25% מהסרטון, מעל 50% מהסרטון וכו').
• מי שנרשם דרך טופס הלידים של פייסבוק ועוד…

כך נראה חלק מממשק יצירת קהל רימרקטינג בפייסבוק:

אחרי שבנינו את הקהל או הקהלים הרלוונטים, אנחנו יכול לפרסם להם מחדש ולמעשה להפוך מתעניינים חולפים ללקוחות של ממש.

למדי לעשות רימרקטינג ולבנות קהלים בסדנת האונליין של הברקונט

למתקדמים

כלי הרימרקטינג עולה שלב כשאנחנו מדברים על רימרקטינג דינמי. הכוונה בדינמי הוא היכולת לייצר מודעה שונה לכל גולש בהתאם למוצרים בהם הוא צפה בעת הביקור שלו. מדובר באופרציה לא פשוטה שדורשת יד מקצועית ולא מעט שעות עבודה, אבל הפילוח והמיקוד המטורף במוצרים מביא לעליות גדולות מאוד באחוזי הקנייה. לכן, רימרקטינג דינמי מתאים בעיקר לאתרי מכירות.

לסיכום

אם טרם יצא לך להשתמש ברימרקטינג, בייחוד אם את מוכרת מוצרים או שירותים באתר אינטרנט, אני ממליצה לך מכל הלב לנסות. בדרך כלל ההשקעה בקמפיין רימרקטינג מחזירה את עצמה בקלות ומביאה לרווחים יפים.
קחי "סיכון" מחושב ובואי להבריק!
אנה בן שבת

אם אהבת את הפוסט, אני מזמינה אותך להצטרף לרשימת המנויים של הבלוג ולקבל הודעה ישירות למייל כאשר הפוסט הבא שלי יעלה לאוויר (אני לא כותבת הרבה, אבל כשכן, זה תמיד מבריק):